החלטה בתיק ת"א 17105-01-09

פתח דבר

ביום 28.5.13 ניתן פסק דין בתיק זה. כעת מונחת בפני בקשה לתיקון טעות חישוב בפסק הדין. המבקשת טוענת, כי טעה בית המשפט, כאשר קיזז תקבולים, שהתקבלו אצל המבקשת, תוך שלסכום התשלומים צורף מע"מ, אל מול סכומים על פיהם חושב שכר הטרחה המגיע למבקשת, שאינם כוללים תוספת מע"מ.

טענות המבקשת

בפסק הדין נקבע, כי המבקשת היתה זכאית לקבל מהמשיבה סך של 391,764 ש"ח. זאת עפ"י דו"חות חודשיים, שערכה גב' קסל מטעם המשיבה (צורפו כנספח ד' לכתב התביעה). עוד נקבע בפסק הדין, שהמבקשת קיבלה מהמשיבה סך של 482,057 ש"ח. על יסוד דברים אלו קבע בית המשפט כי המבקשת קיבלה ביתר את ההפרש בין הסכומים ולפיכך עליה להשיב למשיבה סך של 90,293 ש"ח.

לטענת המבקשת, טעה בית המשפט הנכבד בחישובו, בעת שהפחית בין שני הסכומים, מפני שזכאות המבקשת עפ"י הדו"חות החודשיים, הינו סכום ללא תוספת מע"מ בעוד שהסכום שקיבלה המבקשת מהמשיבה הוא סכום שכולל תוספת מע"מ.

לפיכך, התבקש בית המשפט להפעיל את סמכותו לתיקון פסק הדין, הקבועה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - החוק) ולתקן את החישוב באופן הבא:  להוסיף מע"מ לסך זכאותה של המבקשת כלפי המשיבה, כך שסכום זה יעמוד ע"ס 462,281 ש"ח. אז להפחית סכום זה מסך התשלום ששולם ע"י המשיבה ולהעמיד את ההפרש ע"ס 19,776 ש"ח בלבד.

טענות המשיבה

המשיבה טוענת, כי צדק בית המשפט בחישוב שערך בפסק הדין. המשיבה טוענת, כי שני הסכומים שהוצגו וחושבו הם סכומים שכוללים תוספת מע"מ.

המשיבה טוענת עוד, שבקשה זו איננה נכנסת בגדרו של סעיף 81 לחוק, שכן לא מדובר בטעות חישוב טכנית גרידא.

דיון והכרעה

בסעיף 81(א) לחוק נקבע:

"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, 'טעות' - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

מלשון החוק עולה, כי בית המשפט מוסמך לתקן בפסק הדין רק טעות שהיא טעות טכנית דוגמת טעות לשון או טעות בחישוב אריתמטי פשוט. אין בית המשפט מוסמך לתקן טעות מהותית, שיורדת לשורש פסק דינו.

פרשנות דומה ניתנה ללשון החוק גם בפסיקת בית המשפט העליון. לעניין זה ראה ע"א 9085/00, שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נד(5) 462, 475:

"עיקרון הוא כי בית-המשפט מסיים את מלאכתו וממצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת. לאחר מתן פסק-הדין שוב אין בידו להידרש פעם נוספת לנושא ההתדיינות, להוסיף על החלטתו, לגרוע ממנה או לתקנה אלא במסגרת המותרת לו בחוק והיא בגדרי תיקון טעות, כמשמעותה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, או במסגרת הבהרה הניתנת על-ידי בית-המשפט לפסק-הדין לצורך ביצועו על-פי בקשתו של ראש ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. טעויות סופר עניינן תיקון שגיאות שחלו מחמת פליטת קולמוס או השמטה מקרית, טעות לשון, טעות בחישוב והוספת דבר באקראי. מדובר בעיקר בשיבושים טכניים שחלו שניתן לתקנם בתוך 21 יום מיום מתן ההחלטה.

...

עקרון 'גמר המלאכה' ' Functus Officio'נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של ודאות, ביטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי-דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בעניינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה, בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער ...

על רקע מגמות אלה מובנת המסגרת הצרה והדווקנית שהותרה בחוק לפתיחת הכרעה שיפוטית שנסתיימה ומתן החלטה מאוחרת במסגרתה. ברי כי אין במסגרת זו כדי להסמיך את בית-המשפט להוסיף עניינים מהותיים הקשורים להכרעה השיפוטית, לגרוע עניינים כאלה או לתקנם לאחר סיומה ...

תיקון טעויות החורגות מגדר סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] או השלמת חסרים מהותיים בפסק-דין יכולים להיעשות על דרך הערעור".

כן ראה רע"א 9567/10, רסקו חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' Schiff R.E. International Corp. (N.Y), טרם פורסם: